| הרב יוסף קרליבך (1883-1942) | ||||
| עמוד הפתיחה | תמונות ואמירות המדברות בעד עצמן | |||

האב, הרב ד”ר שלמה קרליבך (היידלסהיים 1919-1845 ליבק), שימש כרב בליבק במשך ארבעים שנה; וגם היה המורה הביתי לבניו, שלא שלח אותם לבית ספר היסודי.


האם, אסתר קרליבך, לבית אדלר(מויזלינג ליד ליבק 1920-1853 ליבק), אשת הרב ועקרת בית, אם לשנים עשר ילדים משלה, בנוסף לילדים פנסיונרים שגדלו בביתם. היא הייתה גם סופרת ומשוררת ופעילה באיגודי נשים.
יוסף צבי קרליבך, נולד ב-30 בינואר 1883.
הוא היה תינוק פעיל וערני במיוחד, ילד שובב, השמיני בין שנים עשר ילדים. בערב פסח הוא שבר במקל של מטאטא את כל המצות שאוכסנו בבית הרב לקראת החג – עבור כל הקהילה.
התמונה המוקדמת ביותר שברשותנו היא משנת 1891 בערך; יוסף השובב הוא בשורה האחרונה, שלישי מצד שמאל.
אחד מתוך השנים עשר



אחד מתוך שמונה – כאן אחד מתוך שבעה בנים בוגרים. רובם היו רבנים ומורים.
(יוסף קרליבך – שורה שנייה, שני משמאל).
1897 בערך, בגימנסיית קטרינאום.
שוב ושוב גוערים ביוסף ‘החצוף’ (שורה אחרונה, שלישי מימין) בשל צחוקו המדבק באמצע השיעור וטוענים: “קרליבך, אל תהיה כל כך חכם…”.
חברו הטוב לודוויג דיבל, לימים שופט אנטי-נאצי, נמצא גם הוא בתמונה הכיתתית (שורה אחרונה, שני מימין). מותו הטרגי ב-1939 נגרם עקב פסק דין שפסק לטובת יהודי.
מתוך הספדו של הרב קרליבך:
“… כבר בגיל צעיר ניכרה בו אישיותו הבוגרת וחדורת חוש צדק עמוק…”.
![]() |
עמוד פתיחה | ![]() |