הילדים
אולם: הבכור לא היה בן, אלא שבתחילה נולדו שלוש בנות. ונצטט את ההערה של לוטה לבעלה – כעת מנהל בית הספר תלמוד תורה בהמבורג – שכנראה היה מאוכזב קמעה:
אני אלד בנות עד שתשמח…
לוטה עם בתה הבכורה, אווה-חוה-שולמית
ארבעה דורות (משמאל לימין):
סבתא פרויס – בת 46;
על ברכיה: אסתר – בת חצי שנה;
לוטה – בת 21; על ברכיה אווה – בת שנה וחצי;
סבתא רבתא מטילדה הלברשטאדט (אמה של סבתא פרויס) – בת 66.
שלוש הבנות הראשונות והבן המיוחל על ספסל הילדים (משמאל לימין: אסתר, מרים, בולי, אווה), 1923
האב והבן הקטן יצחק-יוליוס, המכונה בפי כולם בולי, 1924
מפירושיה של המיילדת -
ילדים הם כמו לביבות:
הראשונה קצת שרופה (לאווה היה שיער שחור)
השנייה אינה אפויה דיה (אסתר הייתה מאד חיוורת)
השלישית דלילה מדי (מרים הייתה עדינה מאד: “קלה כנוצה”)
הרביעית עבה מדי (בולי שקל 4 ק”ג בלידה, “וזקוק לנעליים מספר 42″)
רק הלביבה החמישית יצאה בצורה מושלמת: יהודית הייתה תינוקת יפהפייה…
לוטה עם חמש “הלביבות” הראשונות שלה (שורה עליונה משמאל לימין): מרים ואסתר;
(שורה שנייה משמאל לימין): יהודית על ברכיה של לוטה, בולי, אווה.
ואז נולד בן נוסף, שלמה (נהגו לקרוא לו פטר), ולאחר מכן נולדו שוב – כמו בתחילה –
שלוש בנות, זו אחר זו: רות (1926), נעמי (1927) ושרה סטֶלה שקראו לה בשם חיבה “בייבי” (1928).
אם כן מספר הילדים הוא: שבע פלוס שניים או – שלוש כפול שלוש:
“שלוש הגדולות”,
“האמצעיים”
ו”שלוש הקטנות”
שרה סטֶלה, הבת התשיעית והצעירה במשפחה, נולדה ב-24 בדצמבר 1928 ואמא לוטה פרסמה בעיתון “הישראליט”: מחפשת בחורה חרוצה ואוהבת ילדים המוכנה לעבוד במשק בית כשר ושוקק חיים במשפחת הרב עם תשעה ילדים.
מודעה ב-”ישראליט”, 21 בינואר 1929
שבועיים לאחר מכן לקח על עצמו נשיא גרמניה דאז, פאול פון הינדנבורג את הסנדקאות של שרה, התינוקת של הרב קרליבך.
אמא לוטה: “אל תצחקו עלי, אבל הייתי רוצה עוד תינוק, להחזיק בזרועותיי יצור כה מתוק וריחני”. אך תשעת ילדיה מחו: “את כבר לא צעירונת – הרי בעוד שתים עשרה שנה תהיי בת 50″.
ציורה של נעמי בת ה-5: כל תשעת ילדי קרליבך נותנים יד, 1932.
הסוגיה הנצחית: מציאת עוזרת בית מתאימה
(קטע מתוך הצגה מבוימת על ידי תשעת ילדי קרליבך):
בעלת הבית (אחת הבנות המחופשות) יושבת וממתינה למועמדות האמורות להגיע כדי להציג את עצמן; מועמדות המוכנות לקבל עבודה במשק בית כשר ושוקק חיים, במשפחת הרב עם תשעה ילדים.
בעלת הבית:… תוך שישה שבועות זו כבר הבחורה השישית… הנה, דופקים בדלת! ייתכן שזוהי השביעית. ייתן ה’ שתהיה ישרה והגונה… היכנסי בבקשה! איך אוכל לעזור לך?
הבחורה: אני רוצה לעבוד במשק בית.
בעלת הבית: את רוצה לעבוד במשק בית?
הבחורה: את בטח מתפעלת משמלתי היפה. בימי ראשון אני רק לובשת בגדי משי וכפפות עם 99 כפתורים והאהוב שלי מזמין אותי לרקוד.
בעלת הבית: מה, גם אהוב יש לך?
הבחורה: לא רק אחד, אלא שלושה…
יוֹ (קיצור ליוסף) ולוטה עם הילדים ושתי עוזרות הבית, אֶמה ואֶרנה:
שורה ראשונה משמאל לימין: יוֹ ונעמי בזרועותיו, לידו: אֶרנה (עוזרת), לוטה ואֶמה )עוזרת);
שורה שנייה משמאל לימין: אווה, פטר, יהודית, אסתר;
שורה שלישית משמאל לימין: רות, בולי (בערך 1927/28).
יו-לו (קוד סודי של השמות יוסף ולוטה קרליבך בשל הצנזורה במכתבים) -
רק לעתים נדירות התאפשר להם ליהנות יחד משעת מנוחה
