אלטונה סביב 1933

אני זוכרת עוד מקומות רבים ואת שמות הרחובות, אך אינני מתמצאת עוד, אין לי יותר כיוון – האם צריך ללכת שמאלה או ימינה, ישר או מסביב לפינה, היכן צריך לעבור את הכביש, כדי להגיע למקום כלשהו.
 
רגש מועקה משתלט עלי, היכן אמצא מסתור בשעת סכנה ורדיפה, מקום המבטיח לפחות ביטחון מיזערי; ואפילו אם ישנו מקום כזה, מי יסביר לי איך להגיע אליו.

אלטונה סביב 1980

אני באלטונה – בין המוכר ובין הזר, בין תמימות וחוסר דאגה ובין חשד וחשש, בין חלומות מתוקים ובין יקיצה פתאומית, בין השקט של “הלפני”, ובין דממת המוות של “האחרי” – בין אז ובין עכשיו…