עמוד בית   עדויות ילדים טֶרֶזִינֱשְטַט/ טרזין (Theresienstadt)
kids

טֶרֶזִינֱשְטַט/ טרזין (Theresienstadt)


עיר מבצר בצפון מערב צ'כוסלובקיה. במלחמת העולם השנייה הייתה טרזינשטט גטו, ואליו גירשו הנאצים כ- 140,000 יהודים, בעיקר מהפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה וכן מאירופה המרכזית והמערבית.

הגטו היה נתון לפיקוח אנשי ס"ס בראשות זיגפריד זיידל, אנטון בורגר וקול ראם. השמירה על הגטו הופקדה בידי ז'נדרמים צ'כים, ובאמצעותם הצליחו יושביו היהודים לקיים קשרים עם העולם. בסמוך לגטו היה "המבצר הקטן" – מחנה הסגר לאסירים מדיניים – יהודים ולא יהודים- בעיקר משטח הפרוטקטורט. וכן אנשים קשישים, יידועי שם ובעלי זכויות מיוחדות.

בסוף נובמבר 1941 הגיעו לטרזינשטט מפראג המשלוחים הראשונים. בינואר 1942 הוצאו ממנו 2000 המגורשים הראשונים לריגה.

במרוצת הזמן חל שיפור מסויום בתנאי החיים של האסירים, ועם השלמת הוצאתה של האוכלוסייה הלא יהודית מהמקום (יולי 1942) הפכה טרזינשטט מכמה בחינות לעיר כעין חופשית בתוך חומותיה.

מאוקטובר 1942 החלו הגירושים למחנות המוות אושוויץ וטרבלינקה.

החיים הפנימיים בגטו נוהלו בידי מועצת הזקנים, שמונתה מקרב מנהיגי היהודים. ראשי המועצה היו: יעקב אדלשטיין, פאוול אפשטיין והרב בנימין מורמלשטיין. על ההנהגה היהודית הוטלה החובה האכזרית להרכיב את רשימות המועמדים לגירוש, וכן הופקדו בידיה ארגון העבודה בגטו, חלוקת המזון, שיכון המגורשים החדשים, ענייני התברואה והבריאות, הטיפול בקשישים ובנוער, ענייני התרבות, שמירת הסדר בגטו וסמכויות שיפוט פנימי בתחומים, הנתונים לטיפולם של ראשי המועצה וליזמתם. הושגו הישגים ניכרים שתרמו לשיפור חיי האסירים.

חינוך הנוער שההנהלה שמה אותו בראש דאגותיה, התנהל ברובו בידי מדריכים צעירים יוצאי תנועות נוער חלוציות. למרות האיסור התנהלו במחתרת לימודי בית ספר סדירים.

רבים היו הסופרים, האומנים והמלומדים בגטו, ובעזרתם התארגנו חיי תרבות אינטנסיביים ;  תזמורות אחדות, להקת אופרה ותיאטרון ובימות בידור וסאטירה. נערכו הרצאות וחוגי עיון, ונפתחה ספרייה בת 60,000 כרכים.

בסוף 1943, משהחלו להסתנן הידיעות על הנעשה במחנות ההשמדה, הוחלט להציג את טרזינשטט בפני ועדת החקירה של הצלב האדום הבינלאומי. לקראת בואה נערכו עוד גירושים לאושוויץ, ובכך הופחתה צפיפות האוכלוסייה בגטו ;  נפתחו בו חנויות מדומות, בית קפה, בנק, גני ילדים, בית ספר וכדומה, והעיר נתכסתה גינות פרחים. ב- 23 ביולי 1944 נערך ביקור הוועדה, שכל פרטי פגישותיה עם האסירים הוכנו בקפדנות. אחרי הביקור ניגשו הנאצים להסרטת סרט תעמולה על חייהם החדשים של היהודים בחסותו של הרייך השלישי. בתום ההסרטה נשלחו רוב שחקני הסרט, ובתוכם כמעט כל אנשי ההנהגה העצמית ורוב ילדי הגטו, אל תאי הגזים של אושוויץ.

בתנאי הצפיפות, התברואה והתזונה הנוראים, פשטו בגטו מחלות שונות ואף מגפות.

בסוף אפריל 1945 הזרימו הנאצים אלפי אסירים ממחנות ריכוז, שפונו ערב שחרורם בידי צבאות בעלות הברית. כניסתם גרמה מגפות, ובהן מתו רבים, מהם מאסירי הגטו הוותיקים.

ב- 3 במאי 1945, 5 ימים לפני שחרור הגטו, העבירו הנאצים את הפיקוד על הגטו והאסירים, שנותרו בו, לידי נציגו של הצלב האדום.

טרזינשטט שוחרר על ידי הצבא הסובייטי ב- 8 במאי 1945. אחרוני היהודים עזבו את ב 17 באוגוסט 1945.

בתקופת פעילותו גורשו לגטו כ- 140,000 יהודים משטחי הפרוטקטורט (בוהמיה ומורביה), גרמניה, אוסטריה, סלובקיה, פולין, הולנד, הונגריה ודנמרק. כ- 33,000 נספו בגטו וכ- 88,000 נשלחו למחנות המוות אושוויץ, טרבלינקה וסוביבור. סך הכול שרדו את הגטו כ- 19,000 יהודים, ביניהם יהודים שזמן קצר לפני השחרור הועברו לשוויץ ושבדיה. מבין המגורשים למחנות שבו כ- 3000.

[ע"פ: דב קולקא, "טרזיינשטט", האנציקלופדיה של השואה, כרך שלישי, הוצאת יד ושם וספרית פועלים, תל- אביב 1990, עמ' 529 – 533.]

Joseph Carlebach Institut   מכון יוסף קרליבך
עמוד הבית
ICS בניית אתרים
Fäkultat für Jüdische Studien הפקולטה למדעי היהדות Bar Ilan Universität, Ramat Gan, Israel אוניברסיטת בר אילן