שְטוּטְהוֹף (Stutthof)

מחנה ריכוז בשטח דנציג, 36 ק"מ ממזרח לעיר, בבסיס שפך הויסלה. מ- 8 בינואר 1942 הוכר כמחנה ריכוז ממלכתי. המחנה היה קיים מ- 2 בספטמבר 1939 – 9 במאי 1945. לשטוטהוף היו כמה עשרות תת מחנות, הגדולים ביותר מביניהם היו תת מחנות בטורן (Thorn ) ובאלבינג (Elblag ), בכל אחד מהם היו כ- 5000 אסירות יהודיות. צוות המחנה היה מורכב מאנשי ס"ס וקבוצה של משטרת העזר האוקראינית.

תחילה היה שטוטהוף מחנה להשמדה באמצעות עבודה ותנאי העבודה היו קשים ביותר. ב- 1943 השתפרו במקצת תנאי האסירים הלא יהודים. האסירים הועסקו במפעלים שונים ובבתי חרושת לנשק.

לעתים קרובות נערכו הוצאות להורג, בעיקר של פעילי תנועת ההתנגדות.

ב- 1944 הגיעו משלוחים גדולים של יהודים (בעיקר נשים), שהועברו מן הארצות הבלטיות ומאושוויץ. הם עברו סלקציה וחלקם נשלחו לתאי הגז. הרוב של כ- 50,000 היהודים שהגיעו למחנה, נספו.

בינואר 1945 פונו רוב תת המחנות ומחנה האם עצמו מערבה לסביבות למבורק. בצעדות מוות בתנאי חורף איומים נספו עשרות אלפי אסירים. משלוחים אחדים פונו גם בדרך הים, על גבי סירות.

ב- 9 במאי 1945 שוחרר המחנה. באותה עת היו בו כמה מאות אסירים בלבד.

כ- 115,000 אסירים עברו דרכו, מתוכן נספו כ- 65,000 ואילו כ- 22,000 נשלחו למחנות ריכוז אחרים.