ג. המרכז הקהילתי

אולם, כשהאולמות הציבוריים ננעלו בפני היהודים “מטעמי הגזע”, פתח מקס ורבוג את המרכז הקהילתי ברחוב הרטונג 11-9.

מרכז קהילתי זה נתרם בשנת 1903 כ”לשכת הנרי ג’ונס”; הוא עבר ידיים רבות ותמורות שונות. ב-1936 תוכננו תכניות לשיפוצו עבור אגודת התרבות היהודית, וכבר ב-1937 התאפשר מימושן של תוכניות אלו בעזרת תרומות שונות, ביניהם יש לציין במיוחד את עזרתו הנדיבה של הבנקאי מקס ורבורג מהמבורג שתרם סכום נכבד. המרכז הקהילתי היהודי שזה עתה שופץ, הכיל בין היתר אולם תיאטרון וקונצרטים, חדרי קריאה וספרייה.

המרכז הקהילתי (ראו אלבום תמונות)

 

כעבור זמן שימש המרכז הזה גם כמקום איסוף – לפני גירושים אחדים של יהודי מהמבורג.

אך בינתיים יכלו ילדי בית ספר לצפות במקום זה בהצגת “רובצאל” ולהתפעל מריקוד הפיות של הרקדניות הקטנות, אליזבט זומריך (בת העשר) ואחותה בת השש, כמובן בהדרכתה של אריקה מילה.

אריקה מילה (1996-1907) – רקדנית ומורה למחול, הדריכה בעיתות משבר אלה את חוג המחול לבנות, בה השתתפו גם שלוש הבנות הצעירות של משפחת קרליבך.
מהקבוצה של 18 הרקדניות הייתה רות (?) זאלפלד היחידה ששרדה. ראו אלבום תמונות

על הבמה התחרו אלו באלו זמרים סולנים ותזמורת, וכן ילדי תנועות הנוער ובתי הספר.

הקומדיה המשעשעת “עני ואביון כעכברון” מאת לדיסלאוס פודור שהוצגה ב-22 בספטמבר 1938, השכיחה לשעה קצרה את הטרגיות של המצב הנוכחי. איש לא ידע מה עתיד לקרות לכל בתי הכנסת בכל הקהילות היהודיות בגרמניה – רק שישה שבועות לאחר מכן. זאת הייתה מעין פתיחה לאבדון…

אלא שבינתיים, עד לרגע ההוא – מנגנים ולומדים, מתעמלים ומציגים הצגות, וכן שרים עם יולה יעקובסון את הקאנון: “ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור” (יואל ד,כ)

צילום מתוך “הבה נשירה” עם תווים
 

לעמוד הבא

ללעמוד קודם