DE EN RU HE
מפעלי ההולזציה (Holsatia) - המייסד: יוליוס נוימן, הממשיך: אריך בוכהולץ
 

א. מפעלי ההולזציה

אז, בימים ההם הכיר כל אחד באלטונה-המבורג את מפעלי ההולזציה, מאז היווסדם בשנות התשעים של המאה ה- 19 עד לאריזציה המוסווית… אך מי מכיר את מפעלי ההולזציה היום? מי זוכר עדיין את הפרויקט הייחודי הזה ויוכל לספר לנו עליו? מי היו היזמים ומה היה המיוחד במפעלים אלה…?

עבודת חיפוש מייגעת הובילה אותנו לעקבות – דרך שני הספדים עמוקי מחשבה מאת הרב ד”ר יוסף קרליבך, לשני אנשים בעלי אישיות יוצאת דופן. ההספד הראשון (1930) הוקדש למייסדם של מפעלי ההולזציה, מר יוליוס נוימן, ואילו ההספד השני (1932) נאמר על יורשו, ד”ר אריך בוכהולץ. הספדים אלה קיבלנו מבני המשפחה.
בהמשך החיפוש הגענו לארכיון העירוני של המבורג, אך שם מצאנו חומר ארכיוני דל בלבד. ומה מצאנו? עמוד מעיתון מלפני כמאה שנה, תקציר בספר דו”חות מסחריים ותיעוד מוסווה ומסובך שקשה להבינו על האריזציה והחיסול – עד לשיכחה המוחלטת…


למעשה הייתה ההולזציה “רק” בית חרושת לעיבוד עצים שכלל כעשרה בתי מלאכה; אבל יצרו בהם מגוון מוצרי עץ: מקופסת גפרורים רגילה ועד לתיבת סיגריות מהודרת, מריהוט משרדי מהוקצע ועד לרהיטים ביתיים, בעלי קווים בסגנון הבאוהאוס. כאן שולחן כתיבה וכורסה, שם שידה וארון…

ומהי חשיבותו של מפעל זה? כאן לא מדובר רק על מוצרים מוגמרים הנמכרים ברחבי העולם, אלא גם על שלבי ייצור עצמאיים – מסועפים ומדוקדקים בצורה יוצאת מן הכלל.

וכך נראו מפעלי ההולזציה מבחוץ

כי במפעלי ההולזציה ייצרו פשוט את הכול באופן עצמאי: לא רק את הלוחות ואת רצועות העץ במגוון הגדלים, אלא גם כל פריט ופריט, השייך לרהיט הגמור: את הצירים ואת המראות, את הקישוטים ואת גילופי העץ ואפילו את חומרי ההדבקה. כתחליף למחסור בחומר גלם – היו אלה השנים לאחר מלחמת עולם הראשונה – שטחו כבול על שטחים נרחבים. ומעבר לכך, במחשבה תחילה דאגו לדור חדש של נגרים מקצוענים גם בבית החרושת עצמו, והקימו בית אולפנה למלאכה בשטחי המפעל, במיוחד עבור חניכים ומתלמדים.

ואילו על התרחיש בפנים, מדוּוח לנו מדף גדול ממדים, ישן ומוצהב מלפני כמאה שנים מהעיתון הגרמני “Übersee“(“מעבר לים”), בעמוד 6:

200 עובדים דאגו לאיכות ממדרגה ראשונה. ציינו לשבח את הדגמים השונים, את עבודות הגילוף המגוונות ביד ובמכונה, את השימוש החסכוני ב”פסולות” ואת אמצעי ההגנה על העץ נגד השפעות מזג האוויר.

אלא שמפעלי ההולזציה היו ראויים לשבח לא רק בשל החומרים ותהליכי הייצור – בפעם הראשונה דאגו המנהלים לתנאי העבודה נאותים לעובדים: לשעות עבודה מתואמות, לתנאי היגיינה מירביים ואחרון חשוב – לשעות תרבות וגירוי אינטלקטואלי עבור כל צוות העובדים – מהמתלמד ועד לאומן העצמאי.

ומאמר העיתון מסיים במילים אלו: “…כך גם מפעלי ההולזציה תורמים את חלקם המכובד בבנייה המחודשת של המולדת הגרמנית”.

אלא שרק “שכחו” להוסיף את המילה “היהודיים”…
ואכן: גם יוליוס נוימן, המייסד, וגם ד”ר אריך בוכהולץ, יורשו הציוני – היו יהודים

 

Weiter
לעמוד הבא
Start
לעמוד הבית