ה’ארנדורה סטאר’ נבנתה בשנת 1927; היא הייתה אחת האניות הידועות ביותר בעולם, עם מקום ל- 400 נוסעים שנהנו מתנאי לוקסוס ממדרגה ראשונה. היו בה חדר אוכל בסגנון לואי ה-14, אולמות ריקודים, בריכת שחייה, טיילת וסיפונים המיועדים למשחקים. במשך היום נחו הנוסעים בשמש או השתתפו במשחקים; ואילו בלילה סעדו בחברת רב החובל.

אולם הריקודים
בדיוק שנתיים מאוחר יותר, ב- 1939, משפרצה מלחמת העולם השנייה, הייתה האונייה בדרכה לניו יורק בפיקודו של רב החובל א.ב. מולטון. בדרך חזרה לאנגליה השתמשו בה להובלת חיילים, בליווי מספר אניות מלחמה.
בפעם האחרונה עזבה האונייה את ליברפול ב- 29 ביוני 1940 בדרכה ל סנט ג’ונס, ניופאונדלנד, עם מספר רב של עצירים, ומספר שבויי מלחמה גרמנים ואיטלקים. העצירים היו לרוב זרים מארצות אויב, אך בשנתיים הראשונות של מלחמת עולם השנייה היו ביניהם גם זרים אחרים שנעצרו – כולל פליטים שברחו מגרמניה מהרדיפות. בסך הכול היו על האונייה 1673 איש, בהם 174 אנשי צוות, 200 חיילי משמר, 1213 עצירים גרמנים ואיטלקים ו-86 שבויי מלחמה.
מזג האוויר היה נאה כשהאונייה – שהפליגה ללא ליווי – הגיעה לים הפתוח. ב- 2 ביולי בשעה 6:15 היא טורפדה בידי U-47 גרמני. חדר המכונות התמלא במים. שני קצינים מהנדסים וכל האנשים שהיו מתחת לסיפון טבעו או נהרגו בפיצוץ. הטורבינות נהרסו כליל. הגנרטורים לא פעלו, הייתה אפלה מוחלטת, ולא היה כל קשר בין גשר הפיקוד, חדר המכונות וחדר הרדיו.
עצם העובדה שהיה מספר גדול של עצירים על האונייה הפריעה לפעולת ההצלה. הורידו כמה סירות הצלה שהתמלאו יתר על המידה. בשעה 7:15 בערך החלה האונייה לטבוע, ורב החובל מולטון והקצינים הבכירים ניגשו הצידה כשהמים באו לקראתם. בשעה 7:20 התהפכה ה”ארנדורה סטאר”, זרקה את חרטומה לאוויר בצורה אנכית וטבעה על האנשים הרבים.
באסון טרגי זה נספו רב החובל, ו- 12 קצינים נוספים, יחד עם 42 אנשי צוות. 37 אנשי משמר, 470 איטלקים ו-243 גרמנים; מסך הכול 1673 נוסעים טבעו 805 איש. בעקבות האסון נשמעו מחאות נמרצות נגד מדיניות הכליאה של הבריטים, ובתגובה נכלאו מעתה העצירים הזרים במחנות מעצר באנגליה בלבד.
האבידה בנפש הייתה כה גדולה, שבעלי האונייה BLUE STAR LINE לא השתמשו יותר בשם ארנדורה.
![]() לעמוד הבא |
ללעמוד קודם |
