ג. שני אחים – שתי דרכים שונות

למעשה הייתה לוולטר אפשרות להציל את עצמו בעת שליווה קבוצת ילדים בדרכם לאנגליה, במה שנקרא “קינדרטרנספורט”. אבל מראש הוא קנה כרטיס הלוך ושוב, כי איימו לגרש את אמו למחנה ריכוז, באם לא יחזור לגרמניה. כך חזר הבן האוהב והמסור מאנגליה להמבורג (B. Gewehr, Stolpersteine in Hamburg-Altona. Biographische Spurensuche, Hamburg 2008, p. 33)

15 בנובמבר 1941

לאמי האהובה!
אני מקווה שגלויה זאת תגיע אלייך בעוד מועד ליום הולדתך. מה שאני מאחל לך ולכולכם, אין צורך לומר. קבלי במיוחד את איחוליי לבריאות של כולכם. אל תאבדו את התקווה! בקרוב שוב נתראה בשמחה. התקווה הזאת היא שמעניקה לי את הכוח לקבל את הכול ביתר קלות. גם בריאותי כעת טובה יותר. אנחנו עוסקים כאן במשחקי כדור, בהתעמלות מכשירים ועוד. אני מסתדר יופי עם מה שיש לי. כל מה שהייתי צריך, הרווחתי מהר, כעת אפילו בתור טבח. אני לא דואג לבאות, משום שבין כה וכה זה לא בשליטתי, אבל נחיה ונראה – יש לי סבלנות. אני שמח לשמוע שאתם לא מודאגים בגללי. אני מניח שמדי פעם יספר לי דוד הנס מה שקורה אצלכם. זו גם דרך יותר מהירה. אצל טיס ואחיו וכל שאר הקרובים כאן אני שומע לעיתים קרובות את הסונטות לכינור של ולטר. אתמול שידרו את לאונורה מס’ 3 ואת הסימפוניה התשיעית של בטהובן. – המכתבים שלכם, גם באמצעות יוֹלוֹ*, מגיעים – במוקדם או במאוחר. גם במקרה שכרגע אין לי מכתב מכם, אני יודע שאתם בסדר. לסיום אני שולח לך שוב ברכת מזל טוב לבבית ולכל המכרים והחברים ד”ש חם. שלכם באהבה, בנך, אחיך ואחיינכם- לוץ.

*יוֹלוֹ הוא שם קוד סודי של יוסף ולוטה קרליבך