רמת וילהלמינה (Wilhelminenhöhe) – הימים הראשונים והאחרונים, 1946-1923
(לפי: מ’ גיליס-קרליבך, ארכיון יוסף קרליבך. פתח תקווה – ניו יורק, 1976)
אחרי המלחמה חזר רק הבן, שלמה קרליבך (לימים רב בניו יורק) ממחנות ריכוז שונים, ואחרי נדודים רבים הגיע גם להמבורג. בדירה השכורה ברחוב הַלר 76, בה הייתה גרה משפחתו של הרב ויסף קרליבך, גרו כעת אנשים זרים…
יום אחד התבקש שלמה קרליבך להגיע לרמת וילהלמינה בבלנקנזה כדי למיין סידורים שנמצאו ולבדוק אילו מהם עדיין שימושיים. בעת הבדיקה גילה אחד מעוזריו שני מכתבים חתומים בחתימתו של הרב ד”ר יוסף קרליבך. בחיפוש נוסף מצא שלמה ארגז גדול מלא בחומר שהיה שייך לאביו, הרב ד”ר יוסף קרליבך. בבדיקה נמצא שחומר זה הוא מארכיונו לשעבר של אביו; היה שם חומר על בית ספר ‘תלמוד תורה’ בהמבורג, תכתובת רבנית, כתבי יד שלא פורסמו; ומעבר לזה עוד הרבה חומר חשוב.
במועד מאוחר יותר, לעת הגירתו לארה”ב, לקח איתו שלמה את כל החומר שנמצא.
לסיום עוד נזכיר שנמצאה גם מעטפה קטנה בארכיון שהכילה מכתבים מאת אמי לוטה קרלביך לבית פרויס) לאבי, הרב ד”ר יוסף קרליבך, וגם מכתבים וציורי ילדים מאחיי ואחיותיי משנות 1923 עד 1935. מכתבים אלה הם בעלי תוכן אישי. הם מצביעים על הדרישות הגדולות שהוצבו בפני לוטה קרליבך וכן על התפקידים החשובים שהיא מילאה כאשת רב וכאם לתשעה ילדים – בזמנים הרגילים וגם מאוחר יותר בשנות האימה.
 לעמוד הבא |
 לעמוד קודם |
