אגודת התרבות ותנועות הנוער בהמבורג
בית קוריוקיים עד עצם היום הזה בשדרת רוטנבאום בהמבורג. הבית הוקם על שם קרל דוד קוריו, “החלוץ” של הרפורמה החינוכית במאה ה-19.
עד לשנת 1936 הייתה אגודת התרבות היהודית עדיין רשאית להשתמש באולמות של בית זה: לכנסים ולהצגות, או לחלופין להרצאותיהם של יוסף קרליבך ויעקב רוזנהיים, לחוגים ללימודי תנ”ך, לתלמוד ולתולדות ישראל- וגם לחוויות מוסיקליות שונות.
קטע מתוך מכתבה של (הרקדנית) אריקה מילֶה למרים גיליס-קרליבך, נובמבר 1990:
… כפי שהכרתי את הרב קרליבך מתפילות בית הכנסת ומדרשותיו, כך התלהבתי עתה מהרצאותיו על מיכלאנג’לו, מידיעותיו הרבות על תקופת הרנסנס והאומנות היוצרת; מדהים איך הצליח לרתק את כולם בהרצאותיו שהעביר בצורה עוצמתית, חיה וחיונית. בעת תיאורו המוחשי של יצירותיו ואישיותו של מיכלאנג’לו בואונרוטי, ממש חווינו את תקופת הרנסנס – את השלבים ביצירתו של האמן ואת הגאוניות של הפסל הגדול…
בחגיגות חנוכה ישבו זה ליד זה הרב נורדן, הרב הליברלי, ורבי יוסף קרליבך, הרב הדתי.
בנוסף לכך התקיימו גם תחרויות שחמט; פעמים רבות בנוכחותו של רבי קרליבך ששימש אולי בתפקיד של שופט, כשהוא חבוש בכיפה המפורסמת שלו (ומצויד בסיגריה…).
כמו כן התקיימו שם מסיבות בית ספר, בהן הוצגו הצגות כמו “הכושי הקטן ונסיכת הזהב” ווגם תחרויות ספורט למיניהן.
מוסיקה ושירה באגודת התרבות: שרה קרליבך בת ה-10, ילדה מוסיקלית במיוחד, ניצחה על המקהלה והייתה אחראית על תחרויות הזמר. לרגל האירועים המוסיקליים התכנסו מאות יהודי המבורג.
ד”ר יולה (יוסף) יעקובסון היה מחברו של הספר (בשני כרכים) לבתי ספר יהודיים: הבה נשירה – שהכיל שירים בעברית, בגרמנית וביידיש (עם תווים) וכן גם פרקים על תורת המוסיקה. בביטאון הקהילה מ-17 בינואר 1938 דווח על קונצרט שכלל יצירות מאת דבוז’אק והנדל, עם הזמרים שליט וקובלסקי ועם פסנתרן סולן; ואל לנו לשכוח את החזן ליאון קורניצר.
רבי קרליבך, הרב נורדן, שרה קרליבך, ד”ר יולה יעקובסון (ראו אלבום תמונות)
 לעמוד הבא |
 ללעמוד קודם |
